מדינת ישראל מספקת לכל תושביה סל בריאות אחיד, על בסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

בסל הבריאות הבסיסי, נכללים שירותים רפואיים ותרופות שניתנים לתושבי ישראל בהתאם לתוספת השנייה לחוק חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שרותי הבריאות), התשנ"ה-1995.

קופות החולים: "שירותי בריאות כללית", " מכבי שירותי בריאות", " קופת חולים מאוחדת", " קופת חולים לאומית", מקבלות מן המדינה את כספי המימון, לפי הקבוע בחוק, הכוללים תקבולי מס בריאות והשלמה מתקציב המדינה.  והן אחראיות לספק את השירותים הרפואיים עצמם.

ואילו משרד הבריאות מפקח על אספקת השירותים, ועל שמירת זכויותיהם של המבוטחים.

ביקורת שכיחה, כנגד חוק ביטוח בריאות ממלכתי, היא העובדה שלטענת המבקרים, הוא איננו מכסה את כל הטיפולים הנדרשים ולמעשה סל השירותים והתרופות המוצע איננו מספק.

התשובה של קופות החולים לצורך של המבוטחים לקבל שירותים רפואיים נוספים שביטוח הבריאות הממלכתי אינו מכסה, היא השב"ן או מה שאפשר לכנות כ"ביטוח משלים".

הכוונה היא ל"שירותי בריאות נוספים" הנקנים בנפרד, וניתנים על ידי קופות החולים באישור שר הבריאות.

מה נכלל במסגרת שירותי הבריאות המשלימים?

לדוגמה: השתתפות ברכישת תרופות ואביזרים, בחירת מנתח/ת, רפואה משלימה, קבלת חוות דעת מרופאות ומרופאים מומחים, בדיקות הריון, טיפולים אורתודנטים, רפואת שניים, ייעוץ דיאטני ועוד.             

המאפיינים המרכזיים של שירותי הבריאות הנוספים:

קופת החולים מחויבת לצרף לתכנית למתן שירותי בריאות נוספים כל חבר/ה בקופה המבקש להצטרף לתכנית, וזאת ללא קשר לגילו, למצבו הרפואי ו/או למצבו הכלכלי.

השירותים הכלולים בביטוח ניתנים לכל המבוטחים באופן שוויוני, בתעריף אחיד לכל קבוצת גיל, ללא קשר למצבו הבריאותי של המבוטח.

מחויבות למתן ריבוי של כיסויים ביטוחיים (ניתוחים, השתלות, טיפולי ראיה וכו').

כיסוי עם תקרות וסכומי ביטוח מוגבלים.

תנאי התכנית נקבעים בתקנונים גמישים וניתנים לשינוי, וכמו כן, מרבית כיסויי הביטוח בה כרוכים בהשתתפות עצמית כלשהי של המבוטח.

על השירותים הניתנים במסגרת השב"ן מפקח האגף לפיקוח ובקרה על קופות חולים ושב"ן במשרד הבריאות.

על אף ששירותי הבריאות הנוספים (השב"ן) מגדילים את היקף השירותים הרפואיים אותם מקבלים מבוטחי קופת החולים, הרי שעדיין מדובר בפתרון חסר וכזה שרחוק מלהיות מושלם.

מדוע? היות ומדובר על שירותי רפואה ציבורית, המוגבלים מטבעם, לשיקול הדעת של רופאי/ות קופת החולים המסוימת, לזמינותם, לאיכותם, ולמסגרת התקציבית שמוכתבת על-ידי קופת החולים.

שכן, המדינה אחראית על מימון השירותים, וקופות החולים אחראיות על אספקת רוב השירותים הכלולים בסל אותו מקבלים המבוטחים.

ואילו בחוק הוגדר שהמבוטחים זכאים לקבל "שירות סביר" אולם לא הוגדר מה מהותו של שירות כזה, והגדרה זו נתונה לפרשנות.

בפועל, התוצאה היא שלעיתים קרובות, מבוטחים אינם מקבלים את השירותים הרפואיים שהיו רוצים לקבל, והם נאלצים לעיתים להמתין זמן רב עד לקבלת השירותים הללו.

וכאן בדיוק נכנסות לתמונה חברות הביטוח עם ביטוחי הבריאות הפרטיים.

שוק ביטוח הבריאות הפרטי בישראל התפתח רבות בשנים האחרונות, וכיום, מציע מגוון אפשרויות ומוצרי בריאות חדשים, הנמכרים לציבור המבוטחים במקביל וכהשלמה לסל הבריאות הבסיסי או הנוסף, של קופת החולים.

מדובר למעשה על שילוב בין הביטוח של השב"ן לביטוח הפרטי, בכדי לתת את המעטפת השלמה והטובה ביותר עבור המבוטח/ת.